איתי וויצמן הוא משורר, מתרגם, ומלחין אשר יצירותיו בוצעו לא פעם. סטודנט למדעי הרוח. פרסם מעט בכתבי עת.
כתביו מופיעים בגליון הראשון של המגזין. הנה טעימה מכּתביו:
שיר לחץ
אֲנִי מַרְתִּיחַ אֶת הַמִּלִּים בְּתוֹךְ הַשִּׁיר
עַד אָבְדַן מִלִּים
עַד אֲבִידָן הַמַּשְׁמָעוּת
עַד אוֹב
וְגוּף לֹא מִתְחַמֵּם יוֹתֵר
וְשִׁיר שֶׁמִּתְאַבֵּד, יוֹתֵר
הוּא לֹא כָּשִׁיר. עַכְשָׁו
זֶה אֲגַרְטָל.
תמונה [ג.] מתוך מחזה
[בכיתה בבית הספר היסודי]
אתי'סטי: מרים, איפה הולך האשכלבק?
מרים: מה-זאת-או-מ-רת-אי-פה-הו-לך-ת-גי-די-לי
מקהלת ילדים [בדקלום]: בחשוון פרח הבגד בסיבן הבכיר.
מרים: רובן, איפה פה זה פה לא פה לא פה פה?
רובם: שנאמר
אמן?
או האומנות
שהיא כמובן האמנות
שהיא כמובן־כמובן גולת ה
זולת הקצפת.
הקצפת זה—
ססיל: לאלאלאלאלאלאלא.
זה לא להיום. אשכלבק אז איפה הולך המצבר של השוקולד?
אתי'סטי: מה-א-ני-נר-את-'ך-שו-קו-טייר-ית?
ניתן לקרוא את המחזה המלא ושירים נוספים בגליון המודפס הראשון של מגזין "דַּפְנָה".